עורך העיתון יתד נאמן', ישראל פרידמן, חרג הבוקר (ה') ממנהגו ושוחח עם מרדכי לביא ב'מהדורת הבוקר' של 'קול חי', כמי שהיה אמש עד למפגש בין מרנן ורבנן הגראי"ל שטינמן והאדמו"ר מגור.

"כל מה שקרה כאן זה כל כך אלולי, מתאים לערב ראש השנה שאי אפשר לתאר. רצון וכמיהה לסגור איזשהו מעגל ולחדש מעגל, אני הרגשתי שאני במקום גבוה".

מה היה שם בדיוק?

העיסוק בנושא הטכני הוא החלק הכל כך לא חשוב. אני גם לא רוצה לדבר בשם צד אחר. "מרן חיכה לו בחדרו, הוא ידע שהוא יכנס וחיכה לו כמו שהוא מחכה לידיד. הוא ציפה לרגע שהוא יכנס וברגע הזה היה רגע נדיר. הרבי נכנס התיישב ואמר 'ברוך המקדש שמו ברבים'.

על מה הם שוחחו?

אם לומר את האמת הייתי בתוך ענן, אחרי שהרבי אמר את דברו, ראש הישיבה התחיל לדבר על הצורך שמגיעה שנה חדשה שצריך הרבה זכויות, והרבי המשיך לדבר על זה. הם דברו על ר"ה שעם ישראל צריך, על השנה האחרונה שהייתה שנה לא כל כך קלה. הם דברו על שנה טובה, שיחה שהיא כעין תפילה.

כל המפגשים הללו היו חפים מכל נושא טכני, הכל רוחני, הכל. אני מעריך שזה לקח מעל 10 דקות אולי 12.

יש שקט בפגישות כאלו?

אין רגעים של שקט, יש רגעים של דיבורים בעיניים, עם תנועות ראש. הם מסתכלים זה על זה במבט, ואז הם שואלים אחד את השני. זה חלק מהשיחה. ביידיש קוראים לזה 'שוויגען'. זה שתיקה שכולה אמירה.

שמעתי שבכית שם?

אני עם הכתם הזה של בכי במעמד כזה לא ירוץ על זה למכבסה. זה היה סגירת מעגל, זכיתי להתלוות לטיסות המשותפות שהיה אז. אי אפשר לתאר אותם. אי אפשר לקרוא לזה שותפות – זה היה דבק. איש אחד בלב אחד. כל השיג והשיח הכי פשוט היה כולו תורה.

עברנו בזמנו ליד מגדלי התאומים בכביש הטבעת. מישהו ניסה להסב את ליבם ואמר להם 'תראו איזה בית גדול'. הרבי ישר הגיב 'בית גדול זה רק הבית הגדול והקדוש'. ראש הישיבה אמר 'זה נקרא בית על גבי בית על גבי בית'. כל דבר היה עם חיוך, כל דבר היה שיעור. היום הציבור נאבק באינטרנט, פעם ראשונה ששמענו על 'כל באיה לא ישורון' זה היה באחת הטיסות. דברו על סכנה עתידית שעוד תבוא ואף אחד לא הבין מה עלול להגיע.

אתה מתאר סיטואציה מרגשת על ידידים, תסביר לי על הנתק

אני חושב שהמילה נתק לא שייכת. כי נתק רגשי לא היה. היה נתק עובדתי אבל הלבבות היו מחוברים. זה מה שהיה כל כך מרגש. אני שוב חוזר לנקודה הרגשית שאני לא יכול להשתחרר ממנה. שני אנשים שניצלו עיתוי של ערב ר"ה וחזרו יחד. אתה למד שיש דרך רחוקה בין חילוקי דעות למחלוקת.

לכן לא היו פוליטיקאים?

מה בכלל שייך לשם פוליטיקאים? מה הם קשורים לנושא הזה? היו שם הנכד המסור והנאמן, המוציא והמביא ר' דוד שפירא, ר' לייזר קפלן, ר' אשר שטיינמן ואנוכי.

כשהתסיימה הפגישה יצאתי וניגשתי לרבי וביקשתי את ברכתו לשנה החדשה. לא התאפקתי ואולי לא ככה צריך לדבר לאדמו"ר כל כך גדול כמו הרבי גדול אבל לא התאפקתי ואמרתי לו "אני הייתי בכל הטיסות, ולראות את ראש הישיבה על הבמה, ואת הרבי פה בשבילי זה סגירת מעגל" והתחלתי לבכות. לא הייתי היחיד שהייתי נרגש באותו רגע. מבחינתי רק כעת הטיסה נחתה.

ראש הישיבה התרגש לקראת הפגישה?

מי שמכיר את המבע שלו ואת הבעות הפנים שלו יכל לראות שיש לו התרגשות. התרגשות שהתגברה כשהרבי נכנס. אחר כך ראש הישיבה אמר לנו 'אני ידיד שלו והוא ידיד שלי'. דיברנו קצת על התרומה הרוחנית שיכולה לצאת מזה.

לשיחה המלאה והמרתקת